במהלך מכונן בתוך נופים גיאופוליטיים מורכבים, ארצות הברית שילבה את ישראל בתוכנית הפטור מוויזות (VWP). תאריך ההתחלה הראשוני היה אמור להיות 30 בנובמבר. עם זאת, זה הוקדם ל-19 באוקטובר 2023 כתוצאה מהסכסוכים בישראל בשנת 2023. הברית בין וושינגטון לבין ממשלו הדתי-לאומני של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצאת תחת ביקורת, במיוחד בכל הנוגע לשינוי השיפוטי בישראל וגישתה כלפי המדיניות הפלסטינית.
נקודות חיכוך פוטנציאליות
החלטה זו לא הייתה פטורה מביקורת ומחלוקות, בעיקר מצד חוגים פלסטיניים וכמה סנאטורים אמריקאים. סלע המחלוקת העיקרי נעוץ בטענות שישראל גילתה לאורך ההיסטוריה פרקטיקות מפלות כלפי ערבים אמריקאים בגבולותיה, ובכך הפרה את התנאי המוקדם של VWP ליחס שווה לכל הנוסעים האמריקנים. מחלוקת זו חלחלה אף לתחום המשפטי, כאשר גופים כמו הוועדה האמריקנית-ערבית נגד אפליה ביקשו – גם אם ללא הצלחה – לעצור את כניסתה של ישראל לתוכנית.
הכללה לפלסטינים-אמריקאים
עם זאת, יש בטנה כסופה עבור פלסטינים-אמריקאים, אשר יחוו כעת הקלה מוגברת בנסיעה לישראל. עם חקיקת הכניסה ללא ויזה, פלסטינים-אמריקאים המתגוררים בגדה המערבית או בארה"ב יכולים כעת להיכנס לישראל ולהשתמש בנמל התעופה בן גוריון עם מכשולים בירוקרטיים מופחתים. תקופת הפיילוט תקפה מאז ה-20 ביולי, והיא חושפת את כוונתה של ישראל לייעל את הגישה לא רק דרך גבולותיה אלא גם דרך הגדה המערבית הכבושה בידי ישראל.
תנאים והשלכות של כניסת VWP
כדי שישראל תתקבל ל-VWP – פריבילגיה המאפשרת למבקרים שהייה של 90 יום ללא ויזה – עמידה בתנאים של וושינגטון היא הכרחית. קריטריונים אלה מקיפים תחומים שונים, כגון לוחמה בטרור, אכיפת חוק, אכיפת הגירה ואבטחת מסמכים, בין היתר. יתר על כן, האזהרה של יחס אחיד לכל הנוסעים האמריקאים מחייבת שישראל תבטיח מעבר ללא הפרעה לפלסטינים-אמריקאים במרכזי תחבורה מרכזיים כמו נמל התעופה בן גוריון.
הרהור על השלכות גלובליות
להכללתה של ישראל ב-VWP, ובכך להרחבת הרשימה ל-41 מדינות (כאשר קרואטיה היא התוספת האחרונה ב-2021), יש השלכות שחורגות מעבר ליחסים הבילטרליים בין ארה"ב לישראל. כאשר נתניהו מגדיר זאת כ"רגע משמעותי ומשמח עבור כל אזרחי ישראל", ומשרד החוץ הפלסטיני תומך בהבטחות אמריקאיות ליחס הוגן לפלסטינים, הדינמיקה בין כל הגורמים המעורבים חייבת להתפתח בהקשר של ניידות וגישה משופרות.
מצפה
בתוך המורכבויות והנרטיבים המרובדים, האבולוציה של יחסי ארה"ב-ישראל באמצעות VWP עומדת לנווט דרך קשת של השלכות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות-פוליטיות. סביר להניח שמשקיפים וקובעי מדיניות יהיו להוטים לעקוב אחר האופן שבו התפתחות זו משפיעה על האקלים הגיאופוליטי האזורי, על מדיניות הפנים של ישראל ועל המטריקס הכולל של יחסי ארה"ב-המזרח התיכון. הפרקים המתפתחים של התפתחות זו מבטיחים מארג עשיר של יחסים בינלאומיים, תמרונים דיפלומטיים ושינויים פוטנציאליים בפרדיגמות קביעת המדיניות של המדינות המעורבות.
לסיכום, בעוד כניסתה של ישראל ל-VWP מבשרת הזדמנויות לשיפור היחסים הבילטרליים ולקלות התנועה של האזרחים, היא בהכרח שזורה ברשת של מורכבויות פוליטיות, חברתיות-כלכליות ודיפלומטיות שיעצבו את השיח והמדיניות העתידיים של ארצות הברית וישראל בזירה הבינלאומית.